הצ’לו הוא אהבתי הראשונה

עמית פלד, אחד המורים הוותיקים בקורס הקיץ של קשת אילון שוהה בימים אלה עם בנו בחופשה בסינגפור. משם הוא מספר על בחירתו בצ’לו (לא מה שאתם חושבים), על האופן שבו הוא מתכונן לקראת קורס הקיץ ועל ההתרגשות שאוחזת בו לקראת נגינה משותפת עם לאה ז’ו

השנה נחגוג בקורס הקיץ בקשת אילון 300 שנה להולדתו של ליאופולד מוצרט, ובמשתמע מכך, גם בילדי פלא. האם היית ילד פלא בעצמך? האם יש לך תלמידים שהם ילדי פלא?

התחלתי לנגן בגיל מאוחר יחסית, כשהייתי בן עשר, כמו שהיה מקובל בקיבוץ יזרעאל, בגיל שהוא פחות או יותר גיל היציאה לפנסיה אצל ילדי פלא, ועל כן לא הייתי ילד פלא כלל וכלל. אבל מכיוון שהתחלתי לנגן בגיל כזה, דילגתי על שלב החיקוי בנגינה; רציתי להבין כל דבר שאני עושה ולנתח אותו. כתוצאה מכך קיצרתי תהליכים והגעתי לרמה גבוהה, כזאת שילדי פלא הגיעו אליה כבר בתיכון.
כיום אני עובד בעיקר עם סטודנטים, אבל מדי פעם אני מלמד גם ילדים קטנים, שנקראים ילדי פלא. זאת חוויה מדהימה לעבוד איתם, כי לעתים קרובות הם מבינים את המוסיקה לא באמצעות התודעה דווקא, אלא באמצעות חיקוי, במחשבה שההבנה תדביק את החיקוי בשלב מאוחר יותר. זאת חוויה מיוחדת עבורי ומובן שיש בצדה אחריות מאוד גדולה. השנה אנגן עם לאה ז’ו, כנרת מאוד צעירה (בת 12 – ע”ק), דואט לצ’לו ולכינור. לנגן עם ילדה כל כך מוכשרת שאולי נראית בת 12, אבל מנגנת כמו בת 80 ולהיות איתה על הבמה כשווה בין שווים זו חוויה שאני באמת מחכה לה בכיליון עיניים.

– צ’לו זה כלי בעל נוכחות אנושית כמעט בממדים שלו. איך בחרת בו כילד?

התחלתי לנגן בצ’לו מפני שהייתי מאוהב בילדה בת 14 שהיתה נגנית צ’לו. לא העזתי לדבר איתה כי היא היתה גדולה ממני, אז חשבתי שאם אבחר בכלי שבו היא מנגנת, נתחתן. זו היתה האהבה הראשונה שלי, שביטאתי אותה בכך שעשיתי מה שהיא עשתה. בשנים האחרונות אנחנו בקשר טוב, היא חיה בלונדון ויודעת שבגללה התחלתי לנגן.

– יש תלמידים שמגיעים לקורס הקיץ של קשת אילון במשך כמה שנים ברציפות, ויש כאלה שזו שנתם הראשונה אצלנו. איך אתה מתכונן לקורס הקיץ?

ההכנה שלי היא תמיד אותה הכנה: אני לא מביט בגילם של המשתתפים, לא בצבע שערם ולא בצבע עורם. ביום יום אני עובד עם כיתה של 15 צ’לנים מכל העולם באוניברסיטת ג’ונס הופקינס שארבעה מהם גם יגיעו לקשת אילון השנה, וזו כיתה מאוד מגוונת: יש בה מוסיקאים מאירופה, מאמריקה, מאוסטרליה ומאסיה וזו חוויה בלתי רגילה לעבוד איתם, לספוג מהם את התרבות שלהם ולחלוק איתם את התרבות שממנה הגעתי. בסופו של דבר זוהי חוויה מוסיקלית שעוסקת בשאלה איך להתייחס למוסיקה ואיך לנגן בצ’לו, והמטרה שלי היא שמי שלומד אצלי יוכל אחר כך להתחיל את המסע הפרטי שלו למצוא את הדרך להיות מוסיקאי.

– כתבת לי שאתה בסינגפור, ספר לנו על מעשיך שם.

אני כרגע בסינגפור, וזאת הפעם הראשונה בחיי שאני מטייל בלי הצ’לו. בני יונתן החליט שכמתנת בר מצווה הוא רוצה לצאת אתי לטיול ולכן יצאנו לטיול בן עשרה ימים בטוקיו, בהונג קונג ובסינגפור. אנחנו מגשימים ביחד חלום שבגלל לוח ההופועות העמוס שלי תכננו אותו מאז היה יונתן בן עשר.
אני מחכה להגיע לקשת אילון, עבורי, כמי שגדל בקיבוץ לחזור לקיבוץ זאת תמיד חוויה מיוחדת. זאת הזדמנות עבורי להרגיש שייכות לארץ.

2019-06-27T11:40:17+00:00