יצחק ריבצקי, שש שנים לפטירתו

כשאני מסייר בין המתקנים השונים של קשת אילון, אני חושב לעתים קרובות על יצחק ריבצקי, התורם הנדיב של קשת אילון, וכעת, בימים הראשונים של האביב, עוד יותר מבדרך כלל, שכן בימים אלה מלאו שש שנים לפטירתו. את יצחק הכירו לי משפחת שביט ומשפחת אבן באחת מנסיעותי לניו יורק. הוא הוצג בפני כאוהב מוסיקה, ואכן, כזה היה. יצחק לא רק אהב מוסיקה, אלא גם היה ידען גדול בתחום. הוא הכיר יצירות רבות, לא פסח על שום הזדמנות להאזין לביצועים חדשים וותיקים ועולם האופרה היה קרובה במיוחד ללבו. הוא היה אסתטיקן בכל נימי נפשו, עסק בעיצוב פנים ואהב אמנות על כל סוגיה. המוסיקה, כך האמין, יכולה לעשות את עולמנו למקום שטוב יותר ונעים יותר לחיות בו.
לאחר ששמע על קשת אילון ממשפחת שביט וממשפחת אבן, על שליחותה ועל יעודה, נהגנו להיפגש פעם בשנה בניו יורק, בדירתו שהיתה סמוכה לבית הספר ג'וליארד, ובפגישות הללו תמיד התעניין מה חדש אצלנו, מה אנחנו מתכננים לשנה הבאה, איך עבר קורס הקיץ ואם יש אצלנו איזה כוכב חדש. אף על פי שלא חי בישראל, שאותה עזב בנעוריו, היה קשור אליה בכל נימי נפשו, ומהתעניינותו תמיד נדפו חום וחיבה כלפי הארץ ויושביה.
כמה כואב זיכרון העובדה שעל ידידותנו העיבה ממש מתחילת הדרך הידיעה שיצחק חולה. סבר פניו הנעים, התעניינותו הערה בסביבה ומצב הרוח הטוב שלו הטעוני תמיד לחשוב שמצבו אינו חמור עד כדי כך. וכך, אף על פי ששוב ושוב הבטיחני שהוא מתכוון לצוות את רכושו לקשת אילון, הדחקתי את הדברים, כדבר מה רחוק ועל כן גם עמום מאוד, אולי משום שלא חפצתי להאמין כמה קרוב קצו. כמה התעצבתי לגלות שטעיתי. באביב של שנת 2013, לפני שש שנים, נפטר יצחק.
הוא קיים את הבטחתו במלואה, והותיר כספים רבים, שאפשרו לקשת אילון ללבלב ולפרוח: באמצעות כספי ירושתו של יצחק הקמנו קרן מלגות שמסייעת לתלמידי כלי קשת שאין ידם משגת לשלם עבור לימודיהם, בנינו חלק ממעונות הסטודנטים וקפיטריה המיועדת להם והקמנו לזכרו את מצפה יצחק, פינת קסם, שבכל שנה באביב פורחת מחדש.
האביב הוא זמן שבו פועלים כוחות הטבע ומציפים את עולמנו בפריחה ובלבלוב. ידו הנדיבה של יצחק היא כוח מניע שאפשר את צמיחתה של קשת אילון ואת שגשוגם של בוגריה. מי ייתן וירבו אנשים כמותו, שבאהבתם למוסיקה אפשרו לרבים אחרים לממש את כשרונותיהם ולהגשים את חלומם.
השבוע אנו מציינים שש שנים לפטירתו. לו היה חי, היה מתמוגג מנחת והיה שמח וגאה לראות כמה חלומות הגשימה צוואתו, ועד מה מאוד קידם באמצעותה את המוסיקאים בישראל, שאותה אהב ואליה נשא עיניו. יהי זכרו ברוך.

2019-03-28T07:59:01+02:00
Go to Top